#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. 1 כדי לודא שהגוי לא נגע ביין האם די בחותם אחד, חותם בתוך חותם, או אפ' זה לא יועיל, וכיצד הלכה?	"לר&quot;א די בחותם אחד או מפתח ביד ישראל, חכמים סוברים שלא מועיל <p dir=""rtl"">א&quot;ד ר&quot;א אמר כדעת חכמים ור' יוחנן כדעת ר&quot;א, וא&quot;ד שנחלקו בדעת חכמים לר' אלעזר אפ' חותם בתוך חותם לא יועיל, ולר' יוחנן מודים רבנן בחותם בתוך חותם שמועיל. </p><p dir=""rtl"">א&quot;ר חייא בריה דרבי חייא בר נחמני א&quot;ר חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי ואמרי לה א&quot;ר חסדא אמר לי אבא בר חמא הכי אמר זעירי הלכה כר&quot;א.</p><p dir=""rtl"">(לדעת ר&quot;ת אף דנקטינן הכי כר&quot;א ה&quot;מ בגוי אבל ישראל מומר בעינן חותם בתוך חותם &lt;וכתב הרמ&quot;א שנוהגים לסמוך על זה בדיעבד&gt;, דרך אחרת בתוס' דכל מה דס&quot;ל לר&quot;א דדי בחותם אחד ה&quot;מ שחוזר אותו ישראל ורואהו אבל אם שולח לחברו ולא יראה אם נגעו בחותם אף לר&quot;א בעינן חותם בתוך חותם &lt;וכן עיקר להלכה&gt;)</p>"	עבודה זרה לא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. 2 היכי דמי חותם בתוך חותם?	"אמר רבא אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם, ואי לא לא. <p dir=""rtl"">דיקולא ומיהדק הוי חותם בתוך חותם (שכבר יש את המגופה), לא מיהדק (אינו חשוב כלום) ולא הוי חותם בתוך חותם. </p><p dir=""rtl"">נוד בדיסקיא, חתימת פיו למטה הוי חותם בתוך חותם, פיו למעלה לא הוי חותם בתוך חותם, וכי כייף פומיה לגיו וצייר וחתים הוי חותם בתוך חותם.</p>"	עבודה זרה לא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. 3 האם מותר לקחת יין מהכותי או שיש לחוש ליין נסך?	בתחילה סברו שאין כותי מקפיד על מגע גוי ולכן אסור בין פתוחות בין סתומות, לבסוף אמרו שאינו מקפיד רק על פתוחות אבל על סתומות מקפיד, וה&quot;מ בעיר אבל בדרך אינו מקפיד {ולכן אף בעיר אין לקחת מה שבא מן הדרך} ובשעת הגיתות שהדרכים מלאות אף בדרך מקפיד ולכן אז מותר לקחת יין מהכותי מחביות סתומות.	עבודה זרה לא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: 1 השולח חבית של יין ביד כותי ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים האם בעי הכרת חותם (וכמאן, ומה הדין יין ביד גוי)?	"שנינו בבריתא, אם מכיר חתמו וסתמו מותר, ואם לאו אסור.<p dir=""rtl"">(לרש&quot;י זה כדעת ר&quot;א שמכשיר בחותם אחד מכל מקום בעי הכרת חותם וכל שכן יין ביד גוי בעי הכרת חותם, לר&quot;ת ר&quot;א לא חיש לזיופא ולא בעי הכרת חותם אלא לחכמים שחששו לזיופא היין ביד כותי וציר ומריס קל יותר ודי בהכרת חותם, מה שאין כן יין ביד גוי לא יועיל הכרת חותם.)</p>"	עבודה זרה לא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: 2 מפני מה אסרו שיכר של גוים?	"רמי בר חמא אמר רבי יצחק משום חתנות ולכן רב פפא שתה מחוץ לחנות ורב אחאי עבד הרחקה יתרה ושתה רק בבית, על רב שמואל בר ביסנא אומרת הגמרא שלא שתה משום שימצא דשימצא (ביאר רש&quot;י גזירה משום יין נסך)<p dir=""rtl"">רב נחמן אמר משום גילוי וכשהוא שיכר לא חוששים לגלוי אלא שהתגלה כשהיה יין, ובישן מעיקר הדין מותר שאינו מניחו להתישן אלא גזירה משום חדש. רב אף סבר משום גלוי וס&quot;ל שאם נתן בו כשות אינו מזיק אלא למאן דלקי ורק הוא לא ישתה ממנו.</p>"	עבודה זרה לא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא: 3 שאר שרצים האם יש בהם ארס ומדוע לא חששו להם לגלוי?<p dir=""rtl"">מדוע גוים ששותים יין מגולה אינם מתים?</p>"	"כל השרצים יש להם ארס אלא שאינו ממית. <p dir=""rtl"">הני ארמאי זוקאני דהוו שתו גילויא ולא מתו איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו.</p>"	עבודה זרה לא:		
